קורות חייו
פרופסור אריך פרום (1900 – 1980), נולד בפרנקפורט, גרמניה, בן יחיד להורים יהודים אורתודוכסים ונצר לרבנים ידועים. בילדותו למד לימודי קודש ותלמוד אשר הטביעו בו את חותמם. בבגרותו, פנה ללימודי סוציולוגיה באוניברסיטת היידלברג. בשנת 1922 סיים את לימודי הדוקטורט.
לאחר מכן המשיך ללימודי פסיכיאטריה ופסיכואנליזה. בשנת 1926 נישא לפרידה פרום-רייכמן, רופאה ופסיכואנליטיקאית שהיתה מבוגרת ממנו ב11 שנים. (הזוג התגרש מאוחר יותר, ב1931).
פרום פתח את הקליניקה שלו בשנת 1927 וסיים את הכשרתו במכון הפסיכואנליטי של ברלין, ב1930. בין 1929 ל-1932 הספיק ללמד באוניברסיטת פרנקפורט.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, היגר לז'נבה ומשם המשיך ב1934 לארצות הברית. תחילה הוזמן להרצות במכון הפסיכואנליטי בשיקגו, אחר כך, בין 1935 ל1939 לימד באוניברסיטת קולובמיה והמשיך לעסוק בפסיכולוגיה ופסיכואנליזה ולהרצות באוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית. בשנת 1941 פרסם פרום את ספרו הראשון 'מנוס מחופש', שהביא להרחקתו מהאיגוד הפסיכואנליטי הבינלאומי ומהאיגוד הפסיכואנליטי האמריקאי.
בשנת 1944 התחתן פרום בפעם השניה, עם הני גורלנד, בת גילו.
בשנת 1950 היגר למקסיקו וקיבל שם משרת פרופסור באוניברסיטה הלאומית. הוא ייסד את המחלקה הפסיכואנליטית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה ולימד שם עד פרישתו ב-1965. במקביל, לימד גם באוניברסיטאות מישיגן וניו יורק. בשנת 1952 התאלמן מאשתו השניה ושנה אחר כך נישא בשלישית, לאניס פרידמן שליוותה אותו כבת זוגו עד סוף ימיו. ב1956 פרסם את ספרו הפופולרי ביותר 'אמנות האהבה'.
בשנת 1974 היגר למורלטו שבשווייץ, ופרסם סדרה של ספרים. הוא נפטר בביתו בשנת 1980, חמישה ימים לפני יום הולדתו השמונים.
משנתו
אריך פרום היה הוגה דעות נודע. השפעתו ניכרת גם כיום, שנים רבות לאחר מותו.
הוא התמחה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ופסיכואנליזה ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים בתחומי הגות, מחקר ויצירה שונים.
נושאי כתיבתו רבים ומגוונים: פסיכולוגיה, פילוסופיה, דת, ספרות ולשון, מקרא, חברה, חינוך ועוד. בכל תחומי כתיבתו ניכרים אישיותו היצירתית, רוחו רחבת האופקים, פתיחותו ההומניסטית ומעורבותו האישית העמוקה. המפורסמים והמשפיעים ביותר בספריו הם 'מנוס מחופש' (1941) ו'אמנות האהבה' (1956).
מבחינה מקצועית, פרום הושפע מפרויד, שהדגיש את הלא-מודע, את הדחפים היצריים שלנו, ואת הנסיונות "לביית" את החייתי שבנו, וממרקס, שראה אנשים כמוגדרים ע"י החברה, ובעיקר ע"י המערכות הכלכליות בה. פרום הוסיף את רעיון החופש. לתפיסתו, אנשים יכולים להתעלות מעבר ליצריהם הביולוגים ומעבר למגבלות שהמערכות הכלכליות מטילות עליהם. פרום האמין שהחופש הוא סימן לבריאות נפשית, וכי בעיות פסיכולוגיות מסויימות בנות זמננו נובעות מהנסיונות האנושיים להימלט מחופש ולהתאים לדרישות החברה.
בספרו הנודע מכל 'אמנות האהבה', שנמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם ונחשב לפורץ דרך, טוען פרום כי האהבה על סוגיה השונים – אהבה רומנטית ואירוטית, אהבת הורים לילדיהם, אהבת אחים, אהבת האדם את האל ואף האהבה העצמית – היא התשובה היחידה לקיום האנושי. ביכולתה לפתור את מכאובי דורנו המנוכר והבודד ולמוסס את המחיצות שקמו בין בני האדם.
ספריו
מנוס מחופש: ניתוח פסיכו-סוציולוגי על מבנה האישיות של האדם המודרני (1941)*
אדם לעצמו: הדרכים למימוש עצמותו של האדם בראי האתיקה (1947)
פסיכואנליזה ודת (1950)
השפה שנשכחה: מבוא להבנת חלומות, אגדות-ילדים ומיתוסים (1951)
החברה השפויה (1955)
אמנות האהבה (1956)*
שליחותו של זיגמונד פרויד: ניתוח אישיותו והשפעתו (1959)
זן-בודהיזם ופסיכואנליזה (1960)
מעבר לאזיקי האשליה (1962)
לב האדם (1964)
הומאניזם סוציאליסטי (1965)
והייתם כאלוהים: פירוש רדיקלי למקרא ולמסורת הבתר-מקראית (1967)
מהפכת התקווה: לקראת ההומניזציה של הטכנולוגיה (1968)
משבר הפסיכואנליזה (1970)
האנטומיה של הרסנות האדם (כרכים א-ג) (1973)
בעלנות או מימוש עצמי (1976)
אי-ציות: מחשבות על שחרור האדם והחברה (1981)
הספר "אמנות האהבה"
"ישאל נא כל אדם את עצמו כמה אנשים אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו" מבקש ד"ר אריך פרום מקוראיו בהקדמה לספרו. כדי להיות אדם אוהב, כדי למצוא סיפוק באהבה, יש צורך בתכונות כמו ענווה, עוז-רוח, אמונה ומשמעת.
אמנות האהבה, כשאר האמנויות, מצריכה אימון והתרכזות. הספר עוסק לא רק באהבה רומנטית, אלא אף באהבת הורים לילדיהם, באהבת אחים, באהבה אירוטית, באהבה העצמית ובאהבת הבורא.
באמנות האהבה מעלה ד"ר פרום, שעל פי תפיסתו "האהבה היא התשובה הבריאה היחידה המניחה את הדעת לקיום האנושי", רעיונות נועזים, אמיתות נוקבות על החברה בת זמננו ועל המחיצות שהיא מציבה בין האדם ובין האהבה ומתווה דרך ליחסי אהבה וליחסי חברה בריאים. הספר, המביא לידי ביטוי טוב יותר מכל פרסום אחר של פרום את הפתיחות יוצאת הדופן שלו לאנשים ואת אהבתו לחיים הוא רב-מכר על-זמני בעשרות המדינות בהן פורסם.
קישורים
מנוס מחופש
ספרו הראשון של אריך פרום, שיצא לאור בשנת 1941, תורגם לעשרות שפות והפך לרב-מכר.
הטענה המרכזית של פרום בספר: במאה ה-20 הגיעו בני האדם למצב אידיאלי כביכול, שבו הם משוחררים מהאילוצים ומהכבלים שהגבילו אותם בשנים עברו. העולם המערבי עבר ממשטרים מונרכיים וטוטליטריים למשטרים דמוקרטיים, שבהם מי שחייב בדין וחשבון הוא השליט כלפי האזרח, ולא להיפך. המוסדות הדתיים איבדו מכוחם, וכל אדם יכול לבחור אם להאמין ולציית לחוקיה של הכנסיה או לפעול על פי הצווים המוסריים שהוא מגדיר לעצמו.
באופן כללי, אחראי האדם לגורלו במידה שמעולם לא היתה לו בעבר, ואף על פי כן, ואולי דווקא בשל כך, הוא מוצא את עצמו במצב של בדידות קיומית, ניכור מסביבתו ואכזבה ממעמדו ומהישגיו. החופש שהוצנח עליו מאיים עליו מאוד, ועל כן הוא מעדיף להימנע ממנו, לברוח ממנו ולהפקיד את חייו בידי כוחות גדולים
וחזקים ממנו.
בספר הגדיר פרום 3 דרכים מרכזיות באמצעותן מתבצעת הבריחה מהחופש:
-
סמכותיות
באמצעות מנגנון זה, מחפש האדם לוותר על עצמאותו דרך התמזגות עם אנשים הנתפסים על ידו כחזקים. לחילופין, הוא יכול לבקש לעשות את האחרים תלויים בו, לנצל אותם ולהשתמש בהם על מנת להגדיל את כוחו. פרום טען כי שתי הנטיות הללו הן שני צדדים של אותו מטבע, ושתיהן מהוות גישה סמכותנית לבריחה מחופש. הגישה הסמכותנית מסבירה, לפי פרום, את ההתמסרות של אנשים כה רבים למשטרים הפאשיסטיים באירופה בתקופתו כהשתעבדות לדמות חזקה, המפחיתה מהנטל של היותם אדונים לעצמם.
-
הרסנות
באמצעות מנגנון זה, מבקש האדם להימנע מתחושת החולשה והבדידות דרך הרס האובייקטים שאיתם הוא צריך להתמודד. לחילופין, הוא יכול להפנים את התוקפנות הזו ולהביאה לידי ביטוי בהתנהגויות של הרס עצמי, כגון התמכרויות לסמים ואלכוהול ואף התאבדות. לדעתו של פרום, מקורה של ההרסנות הזו היא בטנאטוס, יצר המוות אותו הגדיר פרויד כאחד המניעים הבסיסיים להתנהגותו של האדם, לצד יצר המין (הליבידו).
-
קונפורמיות אוטומטית
באמצעות מנגנון זה, מבקש האדם לבטל את הייחודיות שלו דרך התאמה מוחלטת לדרישות ולציפיות של החברה. המחשבות, הרגשות והשאיפות שהוא מציג כלפי חוץ מנותקים מאילו שהם באמת שלו, וזאת על מנת לרצות את האנשים שמסביבו ולהימנע מעימות עם העצמי האמיתי שלו.
(1) משנתו הכללית והיהודית של אריך פרום/ליאור טל שדה
על שלושה דברים
על שלושה דברים העולם הפרומי עומד: על החירות, על האהבה ועל יצירת חברה הומניסטית ושפויה. ושלושתם קשורים זה בזה ונסמכים זה על זה.
נציץ לרגע בקורות חייו של פרום – הוא נולד בפרנקפורט שבגרמניה בשנת 1900, גדל במשפחה אורתודוכסית ולמד בילדותו תלמוד מפי דודו. בשנת 1922 סיים את הדוקטורט בסוציולוגיה וחמש שנים מאוחר יותר פתח קליניקה כפסיכולוג מטפל. בשנים אלו נישא לאשתו הראשונה ממנה התגרש כעבור שנים ספורות. פרום היה ממייסדי בית המדרש למבוגרים בפרנקפורט בו לימד גם פרנץ רוזנצוויג. בשנת 1930 הצטרף למכון פרנקפורט למחקרים חברתיים והפך חלק ממה שיכונה לימים "אסכולת פרנקפורט". לאחר עליית הנאצים לשלטון ברח לז'נבה וכעבור מספר חודשים המשיך לניו יורק שבארה"ב, שם הפך חבר באוניברסיטת קולומביה והשלים בשנת 1940 את ספרו הראשון "מנוס מחופש". בשנת 1944 נישא לאשתו השניה שנפטרה כעבור שמונה שנים, ושנה לאחר מותה נישא לאשתו השלישית. במשך שנים רבות לימד במקביל באוניברסיטאות בארה"ב ובמקסיקו, כתב כעשרים וחמישה ספרים, אשר שבעה עשר מתוכם תורגמו לעברית, והפך לאחד ההוגים ההומניסטיים המשמעותיים במאה הקודמת. ספרו הידוע והחשוב ביותר הוא "אומנות האהבה" שיצא באנגלית בשנת 1956 ותורגם מאז פעמיים לעברית. בשנת 1974 עבר פרום לגור בשוויץ, שם נפטר בשנת 1980, ימים ספורים לפני יום הולדתו השמונים.
פרום אינו רק הוגה כללי שבמקרה מגיע ממוצא יהודי, אלא משנתו מושפעת עמוקות מיהדותו החילונית והפתוחה. בנוסף לרעיונות היהודיים השלובים לכל אורך משנתו הכללית, הוא עסק גם ישירות בפרשנות יהודית, אותה ריכז בעיקר בספרו "והייתם כאלוהים". למעשה לא ניתן להפריד את פרום היהודי מפרום הכללי, חד הם. הדיכוטומיה המרגיזה של "יהודי" ו"כללי-אנושי" נדחית כליל בכתבי פרום. לפיכך, לכל אחד מהיסודות שעליהם עומד עולמו של פרום – חירות, אהבה, חברה הומניסטית - יש גם ביטוי יהודי עמוק, ואולי אף ניתן להגיד שכל אחד מהם צומח עמוקות מתוך היהדות, כפי שמבין אותה פרום.
לצערי, משנתו של פרום כמעט שאינה מוכרת כיום בישראל. העיסוק המועט בו מצטמצם לרוב לרעיונות שבספרו "אומנות האהבה" ולעיתים גם בספרו הראשון "מנוס מחופש", אך גם עיסוק זה נמצא יחסית בשוליים. אני כואב את הדבר בשל תחושתי שפרום רלבנטי מאוד ומציע תפיסות בעלות חשיבות רבה לחיינו כיום. במאמר קצר זה אנסה לפתוח בפני הקוראים פתח ראשוני להיכרות עם רעיונות אלה. אנסה לתאר את יסודות משנתו של פרום "על רגל אחת", תוך שאטייל בין התיאור הכללי של הדברים להיבטים היהודיים. הדברים יובאו כאן בקיצור נמרץ ולפיכך גם במידה מסוימת של שטחיות, ואני מקווה שיהוו בסיס להרחבה עתידית(2).
(1) המחבר הוא ממפתחי תחום היהדות החילונית בישראל ועוסק בחיבור עולמות הרוח לאתגרי החיים והחברה בארץ. בתפקידיו האחרונים שימש כסמנכ"ל התוכן של עמותת קולות, מנחה של קבוצות הנהגה בכירות וראש המכינה הקדם-צבאית בינה. טל פרסם עשרות מאמרים ומגיש את הפודקאסט "קולות של רוח" בגלי צה"ל. כל הזכויות על מאמר זה שמורות למחבר.
(2) בשל קוצר היריעה והרצון להגיע לתמצות מירבי, נמנעתי במאמר מלהציג השוואות להוגים אחרים ולהפנות לכתביהם. כמו כן, נמנעתי בהערות השוליים מלהפנות למספרי עמודים מדויקים אחרי כל שורה וכל טענה, ותחת זאת הפניתי בסופו של כל מקבץ רעיוני לספר המרכזי העוסק באותם רעיונות. יחד עם זאת, תוכלו למצוא בהערות שוליים מראי מקום לציטוטים וגם הצעות להרחבה.